שבעת העקרונות לעיצוב אוניברסלי
עיצוב אוניברסלי הוא עיצוב הלוקח בחשבון את מידת הקלות – פשטות, יעילות ומהירות – שבה ניתן להשתמש בשירותים, מבנים ומוצרים. המטרה היא לאפשר לכמה שיותר אנשים לצרוך את המוצר או השירות, לרבות אנשים עם מגבלה, בין אם משתמשים בטכנולוגיה מסייעת או לא.
שבעת העקרונות לעיצוב אוניברסלי גובשו ב-1997 בכנס ייעודי באוניברסיטת צפון-קרולינה, על-ידי קבוצה של ארכיטקטים, מעצבי מוצר, מהנדסים וחוקרי עיצוב סביבתי. תפקיד העקרונות להנחות תהליכי עיצוב של סביבות, מבנים ומוצרים.
שבעת עקרונות העיצוב האוניברסלי
- שוויון בשימוש – השאיפה כי כל אדם, באופן שלא תלוי ביכולות ו/או מגבלה – יוכל להשתמש במערכת ביעילות (נגישות).
- גמישות העיצוב – בניית המערכת כך שניתן יהיה לשנות אותה על פי המידע המצטבר מניסיון העבודה עמה ועל פי הצרכים והטעמים המשתנים של המשתמשים.
- פשטות ושימוש ראשוני אינטואיטיבי – שאיפה שכל משתמש יגלה בקלות כיצד להשתמש במערכת בלי קשר להשכלתו, ניסיונו הקודם, כישורי השפה שלו או רמת הריכוז שלו ברגע השימוש.
- ביצועיות – מניעת שגיאות אנוש במהלך השימוש במערכת: א'. הבנתיות – הבנה קוגניטיבית קלה של השימוש ברמה המתקדמת (לאחר שעקרונות הביצוע הבסיסיים נקלטו אינטואיטיבית, על פי הסעיף הקודם). לצורך זה המערכת, כמו גם הוראות ההפעלה שלה, אמורות לכוון את המשתמש (לדוגמא, בניין ציבור שקל להבין היכן לחפש בו את השירותים הציבוריים הוא בעל ביצועיות טובה יותר מבניין ציבור בו שקשה להבין בו היכן לחפש אותם). ב'. תפיסתיות – קלות הבחנה בחלקי המערכת וזיהוי תפקידם; קלות זיהוי המסר שבסמלים שבמערכת.
- סובלנות לשגיאות – שגיאות תפעול גובות מחיר נמוך והן קלות לתיקון (לדוגמא: מעבד תמלילים סובלני יותר לשגיאות מאשר מכונת כתיבה, מרפסת עם מעקה היא סובלנית יותר לשגיאות מאשר מרפסת בלי מעקה).
- מאמץ פיזי נמוך – שימוש תוך השקעת מאמץ מינימלי.
- מתאם צורה וממדים לגוף האדם – רלוונטי הן לחלקי המערכת המוצקים, הן למיקומם והן לחללים שבמערכת.
